במקום בו בני זוג ידועים בציבור לא ערכו כל הסכם ממון הבא להסדיר את עניני רכושם, החילה הפסיקה על חלוקת הרכוש בינהם את הסדר הילכת השיתוף שקובעת כי רכוש הצדדים נחלק שווה בשווה בין שני הידועים בציבור. הסדר זה אינו חל על נכסים עסקיים ועל נכסי פרישה באופן אוטומטי וצריך להוכיח כוונה מפורשת שבני הזוג אכן התכוונו להחיל שיתוף בנכסים אלו. מאידך, בין בני זוג נשואים חל הסדר איזון המשאבים הקובע כי מתנות, ירושות ונכסים מסוימים אינם ברי איזון ונשארים מחוץ לסל הנכסים של בני הזוג בהגיעם לפירוק שיתוף. נכסים אלו לא יאוזנו. הסדר זה אינו קיים למעשה בין בני זוג הידועים בציבור ועל נכסיהם תחול הילכת השיתוף בנכסים.
בעניין ירושה- ראה פסק דינו של השופט גרניט, אשר השווה את זכויות אשה נשואה לאשה ידועה בציבור ושפסק כי הידועה בציבור יורשת מכוח סעיף 55 לחוק הירושה. (בתמ"ש 90270/99- פלונית נ` פלוני, נבו).
מכאן קיימת חשיבות רבה לעריכת הסכם ממון אשר מסייג את הילכת השיתוף ובני הזוג קובעים ביניהם הסדר רכושי מכוח חוזה. זכויות ונכסים שיכול שיובאו בגדר נכסי בני זוג ידועים בציבור ללא הסכם, מוצאים ממנו מכוח ההסכם. לדבר חשיבות ממונית מאחר ורק כך כל אחד יכול לשמור על זכויותיו ונכסיו טרום הזוגיות. כמובן שזכויות שהתקבלו מכוח החוק לא ניתנות להתניה בהסכם.
הסכמי ממון בין ידועים בציבור
לאור העקרונות הכלליים בדבר חופש החוזים, יכולים הצדדים המעוניינים להיחשב כידועים בציבור לקבוע בחוזה את זכויותיהם וחובותיהם זה כלפי זה, ולהשוות כך את מצבם לזה של זוג נשוי.