נסטינג: היבטים כלכלים של נסטינג ושל גירושין – לא לעשירים בלבד
אין זה סוד שלגירושין יש היבטים כלכלים ולכן לפעמים אנשים נשארים נשואים רק בשל שיקולים כלכליים
מוגש מטעם DUN`S 100
כיום שעה שהמשמורת המשותפת בקטינים היא לא דבר נדיר ואפילו לינה של פעמיים בשבוע וסופ"ש ארוך יכולים להיחשב כמשמורת משותפת, עולה שאלה כלכלית חדשה.
כולם שמעו על פסק הדין "החדש" בע"מ919/15, לפיו בנסיבות מסוימות (הכנסה דומה, ילדים מעל גיל 6, משמורת משותפת וכו`), אין מזונות אלא חלוקה ישירה של ההורים בהוצאות. זה אומר שכל אחד מההורים שוכר דירה, שמתאימה למשמורת של הילדים. למשל אם יש שלושה ילדים וכל אחד מההורים שוהה איתם חצי שבוע אז כל אחד מהם צריך לשכור או לרכוש דירה שיש בה חדרים מלאים לילדים.
כבר כתבתי ואף התראיינתי בתקשורת על הסדר ה"נסטינג". הסדר הנסטינג זה הסדר קינון. מלשון קן (לציפור). אחזור בקצרה על מאמר שפרסמתי גם באתר שלי וגם ברשת ולפיו זה הסדר, בדרך כלל, מעולה לכולם ובעיקר לילדים.
הסדר הקינון, ה"נסטינג", משמעותו שהגוזלים נשארים בקן וההורים הולכים ושבים. ההורים באים להתגורר איתם חצי שבוע לסירוגין.
בעיני הרבה פעמים גירושין זה "חורבן בית" עבור הילדים. לפעמים זה כרוך במעבר דירה, ביה"ס, חברים וכל החיים הקודמים שלהם נעלמים מכח הנסיבות. לפעמים זה גורר את הילדים לבעיות אין סוף, החל מבעיות בריאות, ירידה בלימודים, בעיות חברתיות תפקודיות וכיו"ב. שלא לדבר על מקרים קשים של ניכור הורי.
ואז, דמיינו לעצמכם שלושה ילדים שכל לילה ישנים בבית אחר. לא הם בחרו להתגרש.
ההסדר הזה נותן פתרון אדיר. שום דבר לא זז במשבצת המגורים של הילדים ורק ההורה המטפל מתחלף. אין ספק שהנזק מצטמצם. גם ככה לא תמיד שני ההורים בבית יחד ובחיים המודרניים בדרך כלל מתחלקים בטיפול.
הרבה הורים אומרים לי שאכן זה פתרון אבל הפתרון לעשירים בלבד. צריך להחזיק את הדירה המשותפת אבל אז ההורים צריכים להחזיק לעצמם דירה נוספת והתשובה היא בואו ואראה לכם שבתכנון נכון, זה לא לעשירים בלבד.
ניקח זוג ממוצע ולו שלושה ילדים המתגורר למשל בראשון לציון ויש לו דירת 4.5 חדרים בשווי של 1.6 מיליון שקלים עם משכנתא של 250,000 שקלים והחזר חודשי של 2000 שקלים , כשכל אחד מהם משתכר נניח 10,000 שקלים.
היה והדירה תימכר המשכנתא תוחזר יישאר להן 1,350,000 שקלים. סכום זה יחולק בין שניהם לכל אחד יהיה 675,000 שקלים.
כדי לרכוש דירה קטנה יותר על כל אחד לקחת משכנתא גדולה יותר עם החזר גבוה יותר למשל שניהם הוסיפו 675,000 שקלים כדי לרכוש דירה יותר קטנה ב-1.3 מיליון שקלים. ראשית ההחזר החודשי הוכפל להיות בערך 3,400 שקלים לכל אחד מהם. שנית, הדירה הנרכשת קטנה יותר אצל כל אחד מההורים ואם קודם לכל ילד הייתה פינה משלו עכשיו בשני המקומות לפחות שני ילדים צריכים להיות בחדר אחד. שלישית, ההחזר החודשי מפחית משמעותית את ההכנסה הפנויה.
זה אומר שכל אחד מההורים מתחיל את החודש ב 6,600 ₪ ועדיין הילדים עוברים מבית לבית ועדיין שני הבתים הם פחות טובים מהבית האחד של ההורים.
יש כמובן גם את עניין המיטלטלין, שכל אחד צריך לרכוש מחדש מיטלטלין עבור הדירה שלו כמובן הוצאות העברה, הוצאות מכירה, כינוס נכסים וכיו"ב.
במצב בו ההורים משאירים את הדירה המשותפת בהסדר "נסטינג" אפשר למצוא כמה פתרונות לימים בהם ההורה לא עם הילדים.
אפשר לשכור דירה משותפת ובה להתגורר לסירוגין. ראיתי את זה מתקיים אצל לקוחותיי.
אפשר לשכור יחידת דיור בעלות נמוכה הכוללת את החשבונות. גם את זה ראיתי מתקיים בפועל, אם יש בן/בת זוג אפשר להתגורר יחד ולהתחלק בהוצאות, אפשר בנסיבות מסוימות לחזור בימים אלו להורים ועוד ועוד פתרונות שמתאימים לאדם בודד אחד.
כמובן שיבואו אלו שיגידו אני לא רוצה לגור ביחידת דיור / אצל הורי / בקרוון / במשותף עם הגרוש שלי ועוד.
ואני אומרת שנכון שאולי זה לא הכי נוח אבל זה חוסך המון אי נוחות וחוסך כסף, כי ההוצאה הופכת לקטנה יותר או לפחות שווה, כי אפשר להחזיק את הילדים בדיוק באותם תנאים כמו קודם. כי אם הילדים נפגעים אז הזמן,הצער והכסף לטיפולים שונים עולה יקר. פסיכולוג פעם בשבוע לילד אחד יכול להיות הוצאה של כ- 1,600 שקלים לחודש וזה מבלי להתייחס לפגיעה לצער וכו.
ועוד משהו:
לא מוכרחים לבצע הסדר נסטינג עד גיל 18 של הילדים. אני משוכנעת שגם הסדר של שנה,שנתיים ייתן הסתגלות הדרגתית של הילדים לגירושין. אפשר לתאם בין ההורים התקיימות ההסדר עם מועד לסיומו. אני מכירה זוג שלמרות שהם קבעו את ההסדר כזמני הם החליטו להמשיך אותו וכרגע אינם מדברים על האפשרות שימכרו את הדירה המשותפת. ההסדר כל כך מוכיח את עצמו שאין הם מוכנים לוותר על התקיימותו. במקרה זה כל אחד מהם בחר פתרון אחר למגורים. האישה שכרה יחידת דיור קטנה והבעל מתגורר עם בת זוגו ובכל מיקרה על אף שהן אינם "חברים" ביניהם הם מקיימים את ההסדר שמוכיח את עצמו לטובת ילדיהם.
אין באמור במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי.