מהו ניכור הורי? מתוך ויקיפדיה
תסמונת הניכור ההורי (באנגלית "Parental Alienation Syndrome") היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו, כאשר אין צידוק לכך, ועל רקע של גירושים בין בני זוג. המונח נטבע ב-1985 על ידי פרופ` ריצ`רד גארדנר מארצות הברית, ומגדיר תסמונת של ילדים אשר חוו הסתה כנגד הורה מנוכר. קיומה של התסמונת עדיין שנוי במחלוקת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והמשפט, אך משנות ה-90 היא משפיעה רבות על פסקי הדין בנושאי משמורת ילדים בארץ ובעולם.
מאבקי גירושים כוללים בדרך כלל מטענים רגשיים עזים, הגורמים לעתים לכך שבני הזוג המתגרשים אינם בוחלים בשום צעד אשר ישרת את מטרתם. אחד מנושאי המאבק הוא שאלת משמורת הילדים (אצל מי יגדל הילד), המהווה נושא טעון בו אחד ההורים צובר כעסים כלפי השני, ומתקשה להפריד בין כעסים אלו לבין טובתו של הילד בשמירה על קשר עם ההורה השני. כעסים אלה באים לידי ביטוי בהאשמות הדדיות על פגיעה בילד ובטענות על חוסר מסוגלות להיות הורה טוב.
אצל ילד החווה מאבקי גירושים במשפחתו, מתפתח קונפליקט נאמנויות, בו עליו לבחור בין אחד משני הוריו, והבחירה תהיה מושפעת, בין היתר, בתלות שלו בהורה השוהה במחיצתו זמן רב יותר. מאחר שיחסים עם הורים הם בעלי חשיבות מרובה להתפתחות אישית וקוגניטיבית – ילד העומד במרכזו של סכסוך כזה עלול להימצא בסיכון פסיכולוגי.
בתי משפט נדרשים להחליט החלטות אשר לוקחות בחשבון את טובת הילד כשיקול המועדף על כל השיקולים האחרים, ומזמינים חוות דעת של אנשי מקצוע, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופקידי סעד, ואלו חותרים לזהות מצוקות רגשיות אצל הילדים, במידה והן קיימות. מסקנותיהם משמשות כלי חשוב בהחלטות שופט, הנדרש להכריע למי מההורים תינתן המשמורת.
ריבוי מקרי גירושים, המחלוקות הרבות סביב נושא המשמורת, והמודעות הגוברת של אבות לחשיבות של חלקם בגידול ילדיהם – חשפה את התופעה של ניכור הורי.
תסמונת הניכור ההורי מופיעה בדרגות שונות של חומרה. בדרגה הקלה יותר, הניכור מתבטא בכעסים חולפים הבאים לידי ביטוי למשל בטון הדיבור של השיחה. בדרגה החמורה יותר מדובר ב"סרבנות קשר" ממשית, בה הילד מסרב לכל קשר עם ההורה המנוכר. דרגה זו קרויה גם "חטיפה נפשית", ובמקרים בהן היא מתמשכת – לעתים לא נותר בזיכרון הילדים זכר (מודע) לקשר הטוב שהיה בילדות עם ההורה השנוא
גוטליב מסכם את התופעה כך: " תסמונת ניכור הורי היא עיוות של מערכת יחסים נורמלית בין הורים לילדים. עוצמת הרתיעה והכעסים, וביטויי השנאה, עולים עשרות מונים על שאנו רואים במקרי התעללות פיזית ומינית. בתיקי נוער ואימוץ בהם היו פגיעות קשות וברורות בילדים, אין נתקלים באותה רמה של טינה ודחייה של ילדים את הוריהם."
דרכים מעשיות להתגבר על הניכור, שמטרתן למנוע מהאם את היכולת למנוע קשר של הילד עם האב. דרכים אלו כוללות פיקוח ואכיפה של גורמים מקצועיים והתערבות ישירה למניעת הניכור. במקרים קיצוניים, כשיש ניכור בדרגה חמורה, יש הטוענים כי יש להוציא את הילד מרשותה של האם ולהעבירו אל האב, ולאחר מכן, לפי הצורך, להביא לצמצום ועד ביטול הסדרי הראייה.
תסמונת הניכור ההורי על פי גארדנר, ומאמרם של ויצטום וברגמן, משמשים אבני יסוד בפסקי דין של בתי המשפט העוסקים בענייני משפחה בארץ. שופטים בערכאות שונות אכפו קשר עם אב מנוכר בהתייחסם לתסמונת ולתקפותה. כך למשל השופטת סביונה רוטלוי: "הספרות המקצועית והפסיקה שאימצה אותה, מלמדים על כך, שכאשר מדובר בתסמונת ניכור הורי מהדרגה הקיצונית, יש חשיבות ראשונה במעלה להתערבות מהירה של הרשות המטפלת כמו גם הרשות האוכפת". , השופט חיים פורת: "התסמונת הנדונה מזיקה מאוד להתפתחותו של הילד. היא יוצרת אצלו תפיסה חד ממדית של אנשים ושל מערכת יחסים ומעוותת במיוחד את ההבנה שתהיה לו על מהות של מערכות יחסים בתוך המשפחה.
במקרים קיצוניים אף נקט בית המשפט בסנקציות כלפי הורה מתנכר. כך למשל הטיל שופט קנס על אם שמנעה קשר בין ילדה לאביה, דבר אשר גרם לנזק בקשר ביניהם. השופט ציין כי "התופעה של מניעת קשר בין הורה לילדיו, אשר כונתה לעתים בפסיקה כ"תופעת הניכור ההורי", היא רעה חולה שיש לעקור מן השורש". במקרה אחר נגזרו 30 ימי מאסר על אשה שנמנעה מלשתף פעולה ושיבשה את הקשר של הילד עם אביו (בית המשפט העליון שיחרר אותה כעבור 10 ימים).
עורכת דין גירושין-עו"ד גירושין- מיכל מוזס- לפסק דין בעניין תסמונת הניכור ההורי, בו "האם סוררת ומורה", אשר סיכלה מפגשים של בתה עם אביה וזאת בטענה כי הוא אלים ומסוכן, תאלץ לשלם לו 19 אלף ₪ בגין נקמתה. לחץ כאן..
ניכור הורי- זוית אישית
אתמול על החוף איפה שהוא בארצות המזרח , באמצע חופשת משפחתית אקזוטית ,פגשתי אישה שאיך שהוא התגלגלנו לסיפור חייה . היא הגיעה לחופשה שלה עם בת ,בן ובעלה. אז הסתבר שהוא הגרוש שלה ושיש לה בת בארץ, בת 23 שלא מדברת איתה. היא סיפרה שרק עכשיו הסתבר לה שהיא עצמה הייתה קורבן לניכור הורי של אביה ואיזה נזק זה גרם לה כל השנים. לאורך חייה היו מחנות בבית הוריה כאשר חלק תפסו את צד האם וחלק את צד האב. ההורים היו בסכסוך אך נשואים. היא תפסה את צד האב אותו תפסה כחלש כנפגע העיקרי של היחסים וכעמוד התווך שלה. בגיל 23 ניתקה את הקשר עם אימה לכל השנים. מה ששבר את ליבי היה האמירה שלה שהיום גם כשהיא מכירה בעובדה שהיא נוכרה עי אביה היא לא מסוגלת להשלים עם אימה . היא אומנם מדברת איתה אבל סגרה לעד את ליבה וחיה את חייה ללא אמא. אמא או אבא מושג כל כך חשוב לאדם. כל אחד מהווה גורם תמיכה אחר . כאשר התחתנה היא לא הזמינה את אימה שהתייצבה בכל זאת . כאשר ילדה, אימה הגיעה לבית חולים אולם היא הדפה אותה. רק היום לקראת גיל 50 היא יודעת להעריך את האומץ שבהגעתה לחתונה שלה בלי שהוזמנה ובהגעתה לבית החולים. אז היא חשבה שמה פתאום היא מגיעה ומה היא נדחפת. במהלך השנים לילדיה כמעט ולא הייתה סבתא והיא תמיד הייתה בטוחה שאימה היא אישה רעה שקרנית ועוד. מה שגרם לה לחיות מגיל מאוד צעיר בלי אמא. זה אפילו לא אמא שנפטרה שאז אתה מתרפק על הזיכרונות הטובים ,אוהב אותה וממשיך את דרכה . זה למחוק מהתודעה שלך את המושג אמא. נזק בילתי הפיך.
והיא סיפרה באומץ אך גידלה את ילדיה במסירות אבל לא הייתה מסוגלת לחבק וללטף אותם. אמרה לי שאולי מגיל 5 לא חיבקה אף אחד מילדיה . הבת הגדולה המנוכרת הייתה פרויקט חייה . בשלב מסוים התפטרה מהעבודה כדי לסייע לה לצלוח את בית הספר ועשתה פלאים. הבת עם הקשיים סיימה בהצטיינות את בהס .
מה שלקחתי מאוד חזק ממנה זה העובדה שאמרה שיום אחד אטמה את ליבה לאימה . שמה סוף למושג אמא והיום היא יודעת שכל חייה הושפעו מכך שלא היתה לה אימא. רק בגיל 50 אחרי שהיא עצמה מנוכרת היא מכירה בכך שאבא שלה ניכר באותן שיטות מניפולטיביות שחוזרות על עצמן שהוא הנפגע העקרי מהיחסים שהיא עושה לי ככה וככה .שהיא לא אוהבת אותך, איזו אימא היא.. מגמדים כל מה שעושה ומתרצים כל דבר טוב שזה האינטרס שלה .
גם ההכרה הזו אחרי שנים ארוכות שאביה הוא שניכר אותה הכתה בה יום בהיר וגם אמרה שתפסה אותו מפעיל מניפולציות ועכשיו היא יודעת לזהות שכל התלונות שלו על אימה וכל ההתקרבנות שלו היו ניכור ולכן גם ניתקה קשר ריגשי עם אביה. שוב אינו האבן התומכת שחשבה שהוא וכך איבדה שני הורים לא אמא ולא אבא.
יום אחד במלאות לביתה 21 במקביל לגירושיה מאבי ילדיה נוצרו מחנות גם בביתה. הבנות הגדולות תפסו צד את הצד של מי שמשחק אותה קורבן וגם טורח ליידע את הילדים שהוא הקורבן בפירוק המשפחה . לא צריך הרבה כדי לנכר . ממש קצת . יש כמה כללים משותפים לכולם. האחד זה שהמנכר מצייר עצמו בעיני הילדים כקורבן ומשתף אותם כמובן במקום להשאיר אותם מחוץ למערכה. ה"קורבן" מספר להם כמה הוא מסכן וליבם של הילדים כמה שהוא יכול להיות אכזרי, הוא תמים. קל לתפעול. בדקה אתה יכול לגנוב את דעת הילדים ולשכנע אותם כי אימם / אביהם מפלצת ואינו אבא/אמא טוב/ה . יש לי לקוחה שבעלה כל החיים עבד עד 20:00 בערב. מעולם לא גידל את הילדים אבל בפרוץ הסכסוך ביניהם ביום בהיר אחד כאשר האם צעקה על הילדים, הוא תפס את הצד שלהם והחל לומר להם שאימם אינה אמא טוב ולא ראויה והיא רק צועקת ומרביצה להם ותוך זמן קצר ביותר, הם פשוט שכחו המציאות והפכו את אימם למפלצת רעה. ידוע שבניכור הורי הורים לוקחים משהו קטן עם שביב של אמת ומלבישים עליו פרשנות מניפולטיבית לרעת ההורה האחר ומעצימים ומעצימים ויוצרים גולם עצום ממדים. כאשר ראיתי את הילד המנוכר שמדבר בתוכנית של צופית גרנט ראיתי את השפה שאני מכירה מצוין אצל ילדים מנוכרים . שפה של ניכור הורי . "הרבצת לי " את לא אמא טובה. "את התעללת בי" " "לא מתחשבת בי ""נתתי לך הזדמנויות" את לא ביקשת סליחה אפילו" את חושבת רק על עצמך". זה אצל ילדים אפשר גם לשתול להם זיכרונות כגון שהרביצו להם. אצל הגדולים יותר שזוכרים שלא הרבצת להם אבל עדין רוצים לשנוא אותך הם אומרים דברים כגון " לא מתחשב בי" "דורסני " כוחנית" "לא מתחשבת בדעתי" וציונים להורות של האם או האב: "אמא גרועה" חרא של אמא" "אבא שלי שטן" וכל מיני שטויות מהסגנון הזה וכמובן שאם הורה מטיל את האחריות לפירוק המשפחה על הצד האחר זה כי הוא רצה להתגרש או הוא בגד או בגללו אתם סובלים הוא עזב אתכם ,הוא ,היא…
וכל מה שלא תנסה לעשות הכל יקבל פרשנות לרעתך. אם תיקנה משהו ,מנסה לקנות אותי , אם תגיד משהו כל פרשנות שיכולה להיות לרעתך תהיה, כאילו אורבים לך ומנסים להפיל אותך. על מילה שאמרת, שיכולה אולי להתפרש שנתת עצה ,זה התערבת .אין ספק שזה מתסכל כאילו אין מוצא אין מוצא כל מה שלא תעשה או תגיד הכל לרעתך .. זה כאילו מישהו בא ושתל לבן שלך צ'יפ בראש ומעכשיו זה עובד על אוטומט.
הרבה הורים מנכרים מגלגלים עיניים לשמים ואומרים אני? אני בחיים לא אמרתי מילה רעה עליו /עליה . זה הילד הוא לבד החליט/ראה מי אמא/אבא שלו . זה הוא. אבל זה לא הוא . לעולם ילד לא ירצה לנתק קשר מהורה לבד.[ אפילו במקרים קשים של אלימות רואים שילדים רוצים קשר. המנוכר עובד על אוטומט . לא צריך להשגיח . נטעת בראש לילד שההורה השני הרביץ /הזניח / הרע לו /פגע בו /רואה רק את עצמו/ התעלל/ לא אמא /לא אבא . והילד עובד על אוטומט כבר לא צריך לתת הוראות .. הוא לבד מקצין ומקצין .
אבל תוך כדי הוא אומלל לא מוצא מקום בחיים אפילו שכלפי חוץ זה נראה מתפקד / לומד/ חברים/ בני זוג ואפילו חתונה .. זה לא עובד. כי הילד אינו אדם שלם . יש בו רק צד אחד .הורה אחד . השלם נשבר. יש צד ריק. אפילו במשפחות שבהם שכלו אבא זה לא דומה יש דמות אהובה להתרפק עליה להזדהות ללכת בדרכו של ההורה המת לאמץ דברים שלו באהבה. זה לא דומה. פה אתה ילד ונגזר עליך להפנות עורף להורה אחד. לבגוד בהורה מיטיב לעשות שקר בנפשך.
יצוין אגב שממה שאני ראיתי הילדים מזהים בחוש מי ההורה שהם יכולים להפנות לו עורף בדרך כלל זה ההורה השפוי זה שהם יכלו לחזור אליו בבוא היום
לילדים האלה יש נקודה שבו הם נכנעים. גם ילדים ששומרים על קשר עם ההורה המנוכר ..עד שיום אחד הם לא עומדים בלחץ.
אגב הילדים האלה יודעים שהם מכאיבים להורה. הם יודעים שהוא מצלצל ורודף ומנסה אבל הם מקשיחים את ליבם. סיפרה לי מישהי שהיא ניסתה להתאבד אבל לשתי בנותיה בכלל לא הזיז. היא אמרה שחדרה בה ההכרה שאין לה אף אחד בעולם לא הורים לא ילדים והיא בודדה. הילד שלך הקטן האהוב זה שאת מוכנה לתת את חייך בשבילו הופך להיות השונא הכי גדול שלך. ולעמים גם מסוכן לך לחייך לחירותך. אני מכירה מיקרה של בת מנוכרת מילדות שהיא התלוננה באוזני מפקדיה בצבא כי אביה אנס אותה. פסע היה בינו לבין ללכת לכלא ל20 שנה. המזל הגדול שהמשטרה שבדקה היטב לא העמידה אותו לדין והתיק נסגר אך התיק הזה נסגר ללא הרשעה אבל לא בהעדר אשמה וזה הבדל גדול .
השנאה שלפעמים יוקדת מהם. ממה היא נגרמת? מהאומללות שלהם ? היא נגרמת כי הם כועסים ,פגועים כי מישהו שטף את מוחם שאתה פגעת בהם /עזבת/ לא אכפת לך /הרסת להם את החיים / לא התחשבת / אתה לא אבא את לא אמא /לא ראוי לשם אמא /אבא. שנאה יוקדת שמביאה אותך לדבר אליך בצורה נוראית מזלזלת בוטה שונאת וזה יכול להיות אצל ילדים הכי עדינים כלפי חוץ..
פרק שלם רציתי להקדיש לילדים שדווקא כן בקשר עם ההורים שלהם
אומנם יבוא יום כנראה שכל אחד יבין שזה ניכור אבל אז יהיה מאוחר מידי. לבינתיים הילדים יסבלו ויהרסו את חייהם וניכור יהפוך לבין דורי.
בשנת 2018 יצאה סידרה בת שלושה פרקים שעשתה צופית גרנט שבאומץ נכנסה לנושא שלא הכרה קודם ועשתה בעיני מצווה גדולה של להעלות את המגיפה לתודעה הציבורית. הייתה לי הזכות לקחת חלק קטן בתוכנית ואני מכרה כמעט את כל הסיפורים שהובאו ולצערי אין חדש.
התודות לתאורטיקן בשם גארדנר שנתן שם לתופעה גם אם אני מסכימה או לא לכל ההגדרות שלו. כך או כך כל מי שקורא את הכתבה בטוח מכיר את התופעה אצל חבר זה או אחר. אני קוראת לזה המגיפה של המאה ה21 . זו מגפה שכמעט כולה קשורה לעובדה שאחוזי הגירושין הם כל כך גבוהים ועיקר התופעה זו הסתה של הורה אחד כנגד השני. זה כל כך פתלתל סמוי מניפולטיבי שקשה לזהות. אני כבר ראיתי אמא מנוכרת ע"י 3 ילדיה שסיפרה לי שהיא הייתה עם חבר שאינו בקשר עם אימו 10 שנים ופתאום הגיעה אמא שלו לעסק שלו והתחילה לבכות ,ילדתי אותך ,אני אמא שלך , ורצתה לראותו ולחדש קשר ואותה חברה ציטטה אותו , גיחכה ואמרה לי "היא באה רק בשביל כסף". הייתי בשוק ! שאלתי אותה איך את כאמא מנוכרת לא מזהה את הדפוס ורק אז תפסה את הראש. זה פתלתל כל כך זה ערמומי כל כך והמנכרים הם כל כך מניפולטיביים ויש הרבה קווים דומים . אני קוראת לזה שפה של מנוכרים.
הניכור הוא לא רק נתק מוחלט בין הורה לילד. זה יכול להיות בכל כך הרבה רמות. כול להיות שתהיה בקשר עם ההורה שלך כל החיים ועדין יש ניכור. יכול להיות שההורים נשואים ועדין יש ניכור .
באחת הפעמים שפרסמתי מאמר בעניין הניכור התקשרה אלי אישה ובכתה בטלפון . היא הייתה נשואה גרה עם בעלה ובנותיה , מבשלת מכבסת והם כולם קואליציה אחת. כך בעלה נקם בה תוך כדי חיים משותפים.
ניכור הורי הינו סירוב של ילד להיות בקשר עם אחד מהוריו, הילד דוחה את ההורה ומנתק איתו קשר . אצל הילד מופיעה שנאה אובססיבית גם כלפי ההורה וגם כלפי משפחתו המורחבת. לילד תלונות אבסורדיות כלפי ההורה, עקב שטיפת מוח שנעשית באופן מודע או בלתי מודע על ידי ההורה המסית הנקמני. ההורה המסית והילד מעלים האשמות שווא של התעללות. זה יכול להגיע לבדיות על אונס , התעללות פיזית ועוד.
בכמה מיקרים כבר הייתי ונכחתי לראות שילדים שנראים נורמאטיביים , השנאה מעבירה אותם על דעתם והם בודים ומעלילים תלונות שווא שיכולות להכניס את ההורה המנוכר להרבה שנים לכלא.
הניכור ההורי נוצר בד"כ במהלך הגירושין כאשר אחד ההורים שם לו למטרה [ מודעת מאוד] לפגוע בצד השני באמצעות הילד. והילד ?? הוא כלי משחק בלבד. הקונפליקט גורם לעוינות, ולהסתה על ידי ההורה המנכר. אותו ילד שלכוד בקונפליקט של נאמנויות, מתמלא באופן בלתי מובן כעס, שנאה, דחיה, ופחד. לרגשות הללו אין בסיס במציאות. עקב ההסתה לילד קורה נזק ופגיעה גדולים והם: עיוות של המציאות. זה נזק מטורף . אדם חי את חייו בביטחון כאשר הוא יכול לסמוך על עצמו. מה זה לסמוך על עצמך ? זה לסמוך על הפרשנות שלך את המציאות. אתה רואה אור אתה אומר עכשיו יום . אבל אם אימא שלך גידלה אותך קרוב לוודאי כמו טיבה של אימא , באהבה ובמסירות אין קץ ואתה חייב לשנוא אותה ,זה אומר שאתה מתכחש למציאות האמתית. תארו לעצמכם שאתם שיודעים לקדד את המציאות ולהבחין בין טוב לרע , לוקחים מכם את הכלי הזה ? מחייבים אתכם לעוות את המציאות . ככה כל מחווה מצד ההורה המנוכר שרוצה להתקרב לבן האהוב זוכה לפרשנות שלילית. לכל מעשה טוב , יש תרגום וכבר שמעתי פרשנות כגון ילדת אותי כי רצית לעשות "קופה" . נתת לי מתנת גיוס כדי לכפר על זה ששברת לי צעצוע לפני 20 שנה [ לא היה ולא נברא ] האימא שלך או האבא הופכים למפלצות ואתה לאדם אומלל מלא שנאה ועוד.. ככה יוצרים לילד מציאות מדומה .הסכנה הנשקפת לו גדולה יותר, כי אין לו מספיק יכולת להבחין בין מציאות לדמיון.
מיכל מוזס , עו"ד
ליצירת קשר עורך דין גירושין, עו"ד גירושין, לחץ כאן