מזונות ילדים

כל ילד זכאי לקבלת מזונות מהוריו. במדינת ישראל חובת המזונות נקבעת על פי הדין האישי ועבור בני זוג יהודים היא נקבעת על פי דין תורה וחלה באופן עקרוני על האב ולא על האם לפחות בכל הנוגע לצרכיו הבסיסיים של הקטין.

חובה זו הינה אבסולוטית וחלה גם במקרים בהם האב חסר אמצעים והאם עתירת אמצעים,במקרים בהם האם בגדה באב [לא מענישים את הילדים], מקרים בהם הוריו של הקטין אינם נשואים זה לזה ו/או אינם חיים יחד ,גם אם מדובר בגניבת זרע ואביו מעולם לא ידע על קיומו, או שאביו נשוי לאישה שאינה אימו עדיין חלה חובת מזונות  וכיו"ב.

מזונות ילדים ככלל נקבעים על פי צרכיו של הילד ועל פי היכולת הכלכלית של הוריו. החובה לשאת במזונות הקטין משתנה בהתאם לגילו של הקטין. נהוג לחלק את גילאי הקטינים .  על פי הדין העברי  האב חייב לשאת בצרכיהם ההכרחיים של הילדים עד הגיעם לגיל 15. במזונות ילדים שהם מעבר לסכום ההכרחי חייבים שני ההורים לפי יחס הכנסותיהם. `צרכים הכרחיים` כוללים הוצאות בגין מזון, ביגוד והנעלה, חלק מהוצאות חינוך וחלק מהוצאות הדיור. ההוצאות שאינן בגדר "צרכים הכרחיים" כוללות הוצאות כגון חוגים, שיעורי עזר, קייטנות וכיו"ב. מעל גיל 15 ועד גיל 18, החיוב בכל הוצאות הילד הוא מ`דין צדקה`, כלומר החיוב בתשלום מזונות ילדים מוטל על שני הוריהם בהתאם ליחס הכנסותיהם. עם זאת יש לציין כי בפועל בתי משפט נוהגים בכל מקרה לחייב את האב בתשלומי מזונות עבור צרכיו ההכרחיים של הקטין עד הגיעו לגיל 18 וזאת ללא כל קשר ליכולתו הכלכלית.

מאחר ועל מזונות חל הדין האישי של האדם , דהיינו אצל יהודים הדין העיברי אזי חובת המזונות באופן כללי חלה על האב .

בשנת 2017 נפל דבר עם פסיקת בע"מ 919/15

הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, במסגרת תיק בע"מ 919/15, הביאה  לשינוי דרמטי בפסיקת דמי המזונות בגילאים 6-15, בשני תנאים :כאשר המשמורת משותפת וההשתכרות שווה או דומה.  עקרון של  שוויון בין האב לבין האם..

בבע"מ זה נעשתה למעשה מהפכה בתחום פסיקת המזונות. מעל גיל 6 ועד 15 החלוקה שנטל המזונות תתבצע לאחר בדיקת  היכולות הכלכליות של השניים.

בפסק הדין הוחלט פה אחד כי:

"בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה."

כאמור , חובת האב במזונות הקטינים הינה  עד גיל 18, עם זאת בפועל לבית המשפט לענייני משפחה הזכות לחייב בתשלום מזונות ילדים גם לאחר גיל 18 בתקופת לימודים או במהלך שירות החובה בצה`ל. גובה תשלום מזונות ילדים לאחר גיל 18 הינו בדרך כלל 1/3 מסכום מזונות הילדים ששולם עד כה עד תום תקופת השירות הצבאי החובה. עיקרון זה הוא בא לידי ביטוי בדרך כלל , גם בהסכמי גירושין.

כאשר יש מזונות בכל זאת , למשל ביקרה שהאב מרוויח יותר מהאם משמעותית או כאשר האב רואה את הקטינים פחות ממשמורת משותפת . במקרה כזה איך קובעים גובה מזונות? לצורך קביעת מזונות בודקים את יכולתם הכלכלית של הצדדים ובמיוחד זו של האב. לצורך כך בודקים בין היתר את גובה המשכורת בניכוי תשלומי חובה בלבד (מס הכנסה וביטוח לאומי), וללא התחשבות בניכויי הרשות כגון תשלומי פנסיה, חסכונות, קופות גמל או קרנות השתלמות מאחר ואלו נחשבים חסכון מצד האב ורואים בהם הכנסה. כמו כן בודקים כאמור את ההוצאות של הקטינים כגון הוצאות חינוך , גן או בה"ס, צהרוניות , חוגים , מזון וכלכלה , ביגוד וכיו"ב. כמובן שזה לא מדע מדוייק וגם אם ההוצאות של הקטין מגיעות לאלפי שקלים אין זה אומר שכך אכן יפסק לקטין . בפועל אם ננסה לבדוק בכלליות ובפשטות ישנו סכום בסיס  עליו בד"כ מוסיפים מחצית הוצאות חינוך , מחצית הוצאות רפואיות חריגות , מדור ועוד, תלוי כמובן בנסיבותיו של כל תיק ותיק.  גובה המזונות בנוגע לאב שאינו עובד נקבעת גם בהתאם לפוטנציאל השתכרותו כך שכל "התרגילים " של להפסיק לעבוד בתקופת הגירושין לא תמיד יעילים. כמו כן לצורך פסיקת מזונות לוקחים בחשבון  רכוש שיש לצדדים. לעיתים בני זוג מוכרים במהלך הגירושין דירה משותפת ומקבלים מחצית תמורה , לעיתים גם מחצית תמורה זו יכולה להילקח בחשבון . .

. גובה התשלום הבסיסי עבור ילד עומד כיום על כ-1,450 ₪ ולסכום זה יש להוסיף  1/3 משכר הדירה אם מדובר בילד אחד , 40% אם מדובר ב2 ילדים ו50% אם מדובר ב3 ילדים ויותר. אם יש יותר מאשר ילד אחד, לא יהיה בדרך כלל הסכום מכפלה של מספר הילדים, אלא פחות מכך. לכך כאמור רשאי בהמ"ש להוסיף תשלומי חינוך ובנסיבות בהם הקטינים הינם ילדי גן , גם מחצית עלות הגן או בהמשך מחצית הצהרוניות. בנוסף בהמ"ש יפסוק מחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות ע"י קופ"ח או הביטוח הרפואי. תשלומי מזונות ילדים צמודים למדד המחירים לצרכן ובכך נמנעת שחיקתם לאורך השנים.

חובת לשלם את מזונות הקטינים איננה חלה באופן רטרואקטיבי אלא רק מהמועד שבו הוגשה התביעה למזונות , אלא אם הוסכם אחרת במסגרת הסכם גירושין או הסכם אחר

הסמכות לדון בעניין מזונות ילדים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם כן שני ההורים הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בעניין מזונות ילדים ונערך דיון שבו נדונו ונבחנו לגופו של עניין צרכי הקטינים וכל יתר המשתנים  לקביעת המזונות.

שינוי גובה מזונות קטינים- הפחתת מזונות או הגדלת מזונות. פסק דין למזונות קטינים  בניגוד לפסקי דין שעוסקים בנושאים אחרים, לעולם אינו סופי וניתן לשוב ולדון בו . המשמעות היא  שלאחר שניתן פסק דין למזונות על ידי בית המשפט, ניתן לפנות בבקשה מתאימה להפחתה או הגדלת גובה המזונות וזאת בתנאי  שנסיבות הצדדים או הקטינים השתנו מהותית. זה ניקרא "שינוי נסיבות מהותי"  יש בזה הגיון שהרי בהמ"ש לא ישוב וידון שוב ושוב לאחר שניתן פסק דין מצד אחד ומצד שני לפעמים קובעים מזונות כשקטין בן שנתיים והנסיבות משתנות מהותית שנים אחר כך ,לכן לא ניתן לחסום את הדרך לבהמ"ש.  בית המשפט הדן בנושא שינוי הנסיבות המהותי, יבחן במשנה זהירות , את השינוי , אם הוא אכן מהותי והאם יש בו כדי להצדיק שינוי בגובה המזונות שנפסקו בעבר.  בין היתר,  ישוו את  מצב הדברים במועד פסק הדין  לעומת מועד הגשת בקשת ההפחתה או ההגדלה והשינוי שחל. מה נחשב שינוי נסיבות לצורך הגדלת דמי מזונות ?למשל במקרים הבאים:  הרעה בגובה משכורתו של ההורה בעל המישמורת , הטבה משמעותית בגובה משכורתו של ההורה השני , שינוי בצרכים של אחד הילדים או יותר, צרכים יקרים יותר  של הקטין עם גדילתו וכיו"ב מנגד, שינוי נסיבות היכולים להצדיק הפחתת מזונות יכולים להיות למשל במקרים הבאים: כאשר חלה הרעה בגובה השתכרותו של ההורה המשלם מזונות  ,במקרים מסוימים נישואין שניים ולידת ילדים נוספים, עליה משמעותית בגובה משכורתו של ההורה בעל המשמורת , שינוי בצרכיו של אחד הילדים או יותר , מעבר של מי מהילדים למשמורת הורה אחר,.