סעיף 55 לחוק הירושה משווה את מעמדו של הידוע בציבור למעמדו של בן הזוג הנשוי בהחילו את זכות הירושה על פי דין גם על הידועים בציבור וקובע 3 תנאים לזכאות לירושה:
א. בני הזוג חיו חיי משפחה – התנאי של חיי משפחה קיבל פירוש של קיום חיי אישות כבעל ואישה. חיים אינטימיים כמו בין בעל ואישה המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות המראה שבני הזוג קשרו גורלם זה בזה – קביעות.ונקבע בפסיקה ,כי מרכיב המגורים הוא מרכיב חיוני ביותר.
ב. במשק בית משותף – הכוונה לשיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בחיי היומיום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם, אם ממונו ורכושו ואם מטירחתו ועמלו, את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו. תפקיד בית המשפט לוודא כי הקשר הכלכלי וניהול משק הבית המשותף, ככל שהוכח, לא בא לספק צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא הוא פועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.( ע"א 621/69 קרול נסיס נ` קורינה יוסטר , פד"י כד (1) 617 .)
(שני התנאים הנ"ל שלובים ושזורים ונצרכים אחד למשנהו)
א. בעת מות אחד מהם לא היה בן זוגו נשוי לאדם אחר .
יסודות הסעיף צריכים להתקיים ,עד ליום מותו של בן הזוג ממש,או בסמוך לפטירתו,ממש ערב פטירתו ואין די בקשר שהיה בעבר, גם אם הסתיים ימים ספורים טרם הפטירה.אם אחד היסודות התערער,טרם מות אחד מבני הזוג,אפילו היה קיים זמן רב קודם לכן – אין הוראת הסעיף מקנה זכות ירושה.
זכות הירושה של הידוע/ה בציבור מכוח סעיף 55 לחוק הירושה אינה תלויה בכוונה כלשהי של בן הזוג שנפטר וקשורה ישירות למצב עובדתי נתון ,אם היו בני הזוג ידועים בציבור אם לאו .מכאן שביטול הזכות של הידוע/ה בציבור לרשת חייבת להיות בדרך של צוואה ולא בדרך אחרת – כך שגם במקרים בהם לא הוכחה כוונת הורשה ואפילו במקרים בהם הוכח כי המוריש לא חפץ להוריש לבן הזוג ,אך לא ניתן ביטוי לרצון זה בצוואה,זכאים הידועים בציבור העונים על דרישות סעיף 55 לרשת את בן זוגם שלא הותיר צוואה !
עורך דין גירושין , עו"ד גירושין , עורך דין גירושין מומלץ, עו"ד גירושין מומלץ