מיכל מוזס
עורך דין גירושין, מגשרת ונוטריון
03-6446100
054-8096808
 
שם
טלפון
מייל
 
 
ערוץ סירטונים חדש למשרדנו 
13/5/2014 משרדנו פתח ערוץ מיקצועי באתר הסירטונים יו טיוב - youtube.com-ליחצו על מנת לעבור לערוץ הערוץ מכיל סירטוני מידע מקצועיים בנושא גירושין ונדל"ן

חפשו אותנו בפייסבוק 
משרדנו פעיל ברשתות החברתיות השונות ומתעדכן באופן יומי על מנת להתעדכן סמנו לייק בדף הפייסבוק שלנו

חדשות המשפט  
ביהמ"ש קובע באומץ, כי כאשר השתכרותם של ההורים פחות או יותר זהה ונקבעה משמורת משותפת- כל אחד מההורים מחוייב לשאת בכל צרכי הקטינים, לרבות מזונם, ביגודם, מדורם, הוצאות החזקת מדורם, וכיוצ"ב, בעת שהותם של הקטינים עימו, עד מלאת להם 18 שנים

ערוץ יו טיוב 
משרדנו פתח ערוץ מיקצועי באתר הסירטונים יו טיוב - youtube.com הערוץ מכיל סירטוני מידע מקצועיים בנושא גירושין ונדל"ן

מירוץ למזונות- כתבה 
המירוץ למזונות מעלה הילוך

המרכז הישראלי ליישוב סכסוכים במשפחה  
בימים אלו ממש פתחנו את המרכז הישראלי ליישוב סכסוכים במשפחה, המטפל בסכסוכים משפחתיים בדרך של גישור משפחתי

סיפורים מהחיים 
סיפורים מהחיים

המרכז הישראלי ליישוב סכסוכים במשפחה  
מוזמנים לבקר באתר החדש של המרכז הישראלי ליישוב סכסוכים במשפחה

חדשות בית הדין הרבני 
בס"ד בית הדין הרבני קבע בהחלטה תקדימית כי צד אשר פתח תיק ליישוב סכסוך ולא יופיע ליחידת הסיוע, לא יזכה להנות מתקופת עיכוב ההליכים. הוי אומר שהצד השני יוכל להגיש תביעות בתום התקופה.

האשה חזרה הביתה.... 
הבעל התקין מצלמה עורר פרובקציה הגיש תלונה במשטרה והרחיק את האשה מהבית. האשה הגיע אלינו והיום (18.5.17) החליט בית הדין הרבני להחזיר אותה הביתה לאלתר !

 
25% הפחתת מזונות- חלוקת זמני שהות שווה ופערי שכר ניכרים- האומנם?!
פסיקה תקדימית שבה נקבע הפחתת שיעור מזונות לאב בעל משמורת משותפת, אשר קיים פעם השתכרות גבוה בין האב לאם.
האם לאישה שתרמה ביציות לבת זוגה יש מעמד משפטי ?
בת זוג לשעבר תתראה עם ילדיה על אף שאינה האם הביולוגית.
לרשימה המלאה
> ניתן לאסור סרבן גט ללא הגבלת זמן .
 בית המשפט העליון  בבשפ 4072/12 פלוני נ` בית הדין הרבני הגדול דן בעניינו של סרבן גט, שהיה נתון במאסר קרוב לעשר שנים התקופה המקסימלית לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין). בית המשפט אישר את החלטת בתי הדין הרבניים לפיהן בתום תקופה זו ניתן יהיה לאסרו ללא הגבלת זמן מכוח חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), וקבע כי מדובר בהליך שיורי המהווה אמצעי מידתי להשגת המטרה – מתן הגט. המבקש והמשיבה 3 נישאו זה לזו בנישואין אזרחיים בברית המועצות. לימים, אלו נישואיהם על שרטון והשניים התגרשו בגירושין אזרחיים. כשנתיים לאחר מכן, עלה המבקש לישראל וחזר בתשובה. מאוחר יותר התגיירה האישה ועלתה גם היא לישראל, והשניים נישאו בשנית בנישואים דתיים. כעבור שנתיים נוספות, נפתח הליך גירושין בבית הדין הרבני האזורי אשר קבע כי יש לכוף את המבקש ליתן גט לאישה, ואף לאסרו עד לסידור הגט. מאחר שהמבקש התמיד בסירובו למתן הגט הוא נאסר מכוח סעיף 3 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), ומעצרו הוארך מעת לעת עד כדי תקופה מצטברת של עשר שנים, שהיא תקופת המאסר המרבית המותרת לפי החוק. בנוסף, במהלך מאסרו הורה בית הדין על נקיטת אמצעים שונים במטרה לכוף עליו את מתן הגט, כגון מניעת הצטרפותו לתפילה במניין, מניעת קבלת מזון בכשרות מהודרת, השמתו בצינוק ועוד. ערעורו של המבקש לבית הדין הרבני הגדול ועתירתו לבג"צ על אמצעי הכפיה – נדחו. סמוך לתום תקופת עשר השנים בה היה המבקש במאסר, פנתה האישה לבית הדין הרבני האזורי וביקשה כי בתום התקופה ייאסר המבקש מכוח הוראות חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון). בית הדין קיבל את הבקשה וקבע, כי עם תום תקופת עשר השנים ייאסר המבקש לתקופה בלתי קצובה מכוח הוראת סעיף 7א(א) לחוק כפיית ציות. ערעורו של המבקש לבית הדין הרבני הגדול נדחה, וזה הדגיש כי אפשרויות הפעולה לפי החוקים השונים עומדות כולן במקביל. מכאן הבקשה דנן. לטענת המבקש, משעה שנחקק חוק הקיום אין לבית הדין הרבני סמכות להשתמש בחוק כפיית ציות לשם אכיפת מתן גט, בשל היות חוק הקיום דבר חקיקה ספציפי המאוחר לחוק כפיית ציות. עוד טען כי מאסרו ללא הגבלת זמן מכוח חוק כפיית ציות עומד בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בנוסף, נטען כי הימנעותם של בתי הדין מלהשתמש בסמכותם על מנת להורות על בדיקה פסיכיאטרית שתבחן את מצבו הנפשי וכשרותו המשפטית, לוקה בחוסר סבירות מובהק הנוגד את כללי הצדק הטבעי. בית המשפט קבע: כב` השופט צ` זילברטל קבע כי דין הבקשה להדחות. ראשית, נדרש בית המשפט לסוגיית היחסים שבין חוק הקיום לבין החקיקה הנוספת לאכיפת פסקי דין של גירושין. נקבע, כי קודם לחקיקת חוק הקיום עמדו לרשות בתי הדין שני אפיקי פעולה בלבד בבואם לכפות גט על סרבן: הטלת קנס או מאסר, מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) וחוק כפיית ציות. משנחקק חוק הקיום, חולל זה שינוי משמעותי והעניק לבתי הדין הרבניים מגוון חדש ורחב של אמצעי אכיפה, וכן את הסמכות לאסור סרבן גט מבלי להיזקק לבית משפט מחוזי ומבלי להיות נתון לביקורת שיפוטית ש ל נשיא בית המשפט העליון כפי שהיה עד אז. לדעת בית המשפט, אין להלום את טענת המבקש לפיה חוק הקיום בא להחליף את החוקים האחרים שקדמו לו. כתמיכה לכך, ציין בית המשפט כי עיון בגלגוליה של הצעת חוק הקיום מלמדת כי תכליתו היא מתן אפיקי פעולה נוספים לבתי הדין הרבניים ולא לבטלם. עניין זה, עולה גם מקריאת מכלול ההוראות והסעיפים של חוק הקיום. זאת ועוד, סעיפים 2(א) ו 2א(ג) לחוק מציינים מפורשות כי אין בסמכות שניתנה לבית הדין להטיל הגבלות נוספות כדי לגרוע מסמכותו לפי סעיף 7א לחוק כפיית ציות. סעיף 7 לחוק הקיום אף כולל הוראת שמירת דינים, לפיה החוק אינו בא לגרוע מסמכויות בתי הדין על פי כל דין. חיזוק נוסף למסקנתו מצא בית המשפט בדברים שנאמרו בדיון במליאת הכנסת בעת שהונחה בפניה הצעת חוק הקיום, וכן במקור הנורמטיבי מכוחו מוטל המאסר בשלושת החוקים, המעלה כי אלו פועלים במישורים נורמטיביים שונים וכי טבעם שונה. בהקשר זה, הסמכות להורות על מאסר מכוח חוק הקיום היא עצמאית, בעוד הסמכות מכוח חוק כפיית ציות נשאבת מפקודת ביזיון בית משפט וכפופה לה, ואילו בחוק השיפוט הסמכות כלל אינה נתונה לבית הדין. מאחר שדיני ביזיון בית משפט נועדו להוות "מוצא אחרון" ליתר אפשרויות האכיפה, הסיק בית המשפט כי גם הוראות חוק כפיית ציות הנובעות מהן הן בגדר הליך שיורי לחוק הקיום, בהקשר הספציפי של כפיית גט. משכך, חוק הקיום לא נועד להחליף את החוקים שקדמו לו אלא להוות נדבך חקיקתי נוסף בכל הנוגע לכפיית מתן גט. בהתייחס לטענתו השניה של המבקש לפיה מאסרו ללא הגבלת זמן מכוח חוק כפיית ציות אינו מידתי, הזכיר בית המשפט כי זכותו של אדם לחירות היא זכות יסודית ביותר במשפט הישראלי. עם זאת, יש לתת את הדעת לכך שהליך בזיון בית משפט אינו מהווה סנקציה עונשית, אלא מטרתו להביא את הסרבן לקיום הצו השיפוטי. לאור עקרונות אלו, ב חן בית המשפט את שלושת מבחני המידתיות: ראשית, נקבע כי קיים קשר רציונאלי בין האמצעי של מאסר המבקש לתקופה בלתי מוגבלת לתכלית – שהיא מתן גט לאישה. זאת, שכן הידיעה כי מאסרו לא יפקע בתום עשר השנים וכי אין לו כל פתח לתקווה – היא זו העשויה לדרבן את הסרבן לתת את הגט המיוחל. שנית, נקבע כי לא ניתן לנקוט באמצעים חריפים פחות על מנת להביא את המבקש ליתן גט, מאחר שהעובדה שעשר שנים של שימוש באמצעי החריף ביותר לא הועילו מדברת בעד עצמה, וקשה לראות כיצד סנקציות פחותות בהרבה ישיגו את המטרה. שלישית, בנוגע למבחן "המידתיות הצרה", הזכיר בית המשפט כי הנזק שנגרם למבקש ממאסרו הוא בעטיו שלו בלבד, ויכול להפסק בן רגע אם רק יואיל ליתן לאישה גט פיטורין. מנגד, פוגע המבקש פגיעה יסודית וקשה בזכויותיה הבסיסיות ביותר של האישה, בזדון ובקשיות עורף. בנוסף, עומד מול נזקו האינטרס הציבורי של אכיפת הציות להחלטות שיפוטיות, שהיא ערך בפני עצמו. לפיכך, המסקנה היא כי מאסרו של המבקש הוא מידתי. מלבד זאת, הזכיר בית המשפט כי קיימים מנגנוני פיקוח על המאסר, מכוח ההוראה המחייבת מתן הודעה על המאסר לנשיא בית המשפט העליון, וכן ראוי להחיל על העניין את סעיף 6(4) לפקודת הביזיון, המורה על מעקב של היועץ המשפטי לממשלה לאורך תקופת המאסר. לבסוף, דחה בית המשפט את טענתו השלישית של המבקש, שתקפה את העובדה שבתי הדין הרבניים לא מצאו לנכון להורות על עריכת בדיקה שתבחן את מצבו הנפשי וכשרותו. נקבע, כי אין מקום להתערב בקביעות בתי הדין לפיהן אין כל בעיה נראית לעין ביחס לכשרותו של המבקש, שכן אלו התקבלו על סמך התרשמותם הבלתי אמצעית של בתי הדין מהמבקש. לפיכך, נדרשת סטייה משמעותית מההגיון והשכל הישר על מנת שניתן יהיה להתערב בכך, אך זו לא נמצאה במקרה דנן ועל כן אין מקום לגרוס כי ישנה אי סבירות באי שליחת המבקש לאבחון. בשולי הדברים הביע בית המשפט תקווה כי המבקש יתרצה ויעניק לאישה את הגט המיוחל ובכך ישחרר את שניהם מכבליהם. הבקשה נדחתה.
 
#עורך דין גירושין #עו"ד גירושין #עו"ד מיכל מוזס


« חזרה למאמרים
הסכם ממון
ניכור הורי
נסטינג לא לעשירים בלבד
מן התקשורת
תביעת אבהות
ראיון וטיפים למתגרשים
חוק להסדר התדיינויות
סיפורים מהחיים
אלימות כלכלית
החוק ליישוב סכסוכים במשפחה
גירושין של אנשי הייטק
גירושין של רופאים
נסטינג
המרכז הישראלי ליישוב סכסוכים
גירושין
מזונות ילדים
מזונות אישה
משמורת ילדים
רכוש
פסקי דין
הסכמים
גישור גירושין
ידועים בציבור
נישואין אזרחיים
ירושה
צוואה
דיני מקרקעין
קישורים
 
 
ויביט- בניית אתרים כל הזכויות שמורות למיכל מוזס- משרד עורכי דין המידע המופיע באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי אישי ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. מחברי המאמרים אינם נושאים באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
| עורך דין הוצאה לפועל | עורך דין נזיקין | חוקר פרטי | עורך דין פלילי| עורך דין מקרקעין